#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה. 1 'תנו רבנן אומר אדם לחבירו הלויני כור חטין וקוצץ לו דמים, הוזלו נותן לו חטים הוקרו נותן דמיהם' פרש!	אם קוצץ מותר ואין בזה בעיה של סאה בסאה. אבל לא קצץ הוזלו נותן חיטיו הוקרו נותן דמיהם.	בבא מציעא עה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה. 2 האם מותר להלות סאה בסאה, ומה הדין אם יש לו. וכיצד הלכה?	"אסור אלא אם כן יש לו. לרב הונא מותר כנגד מה שיש לו, דהינו יש לו סאה לוה סאה, סאתים לוה סאתים. ר' יצחק אומר אפ' יש לו קצת, לוה על זה הרבה, וכן תניא מסייעתו.<p dir=""rtl"">הלל אוסר, אפ' יש לו. אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כהלל, ולית הלכתא כוותיה.</p><p dir=""rtl"">[בירושלמי חכמים מתירים להלות סאה בסאה לשבועים או שלוש, והלל אוסר. ופסק שמואל כהלל.] </p>"	בבא מציעא עה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עה. 3 האם אשה יכולה ללות ככר מחברתה ע&quot;מ להחזיר לה ככר?<p dir=""rtl"">ובני חבורה המקפידים זה על זה משום מה עוברים?</p>"	"הלל אוסר אלא אם תעשיה דמים. וחכמים אומרים לוים סתם ופורעים סתם.<p dir=""rtl"">אמר רב יהודה אמר שמואל בני חבורה המקפידים זה על זה עוברים משום מדה ומשום משקל ומשום מנין ומשום לוין ופורעין בי''ט. וכדברי הלל אף משום רבית.</p>"	בבא מציעא עה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עה. 4 האם ת&quot;ח מותרים להלות זה לזה בריבית ומדוע?<p dir=""rtl"">והאם מותר להלות לבניו ובני ביתו בריבית?</p>"	"רב יהודה אמר שמואל התיר לת&quot;ח להלות זה לזה בריבית {אפ' שאומר לו מראש הלוני מאה פלפלים במאה ועשרים}, שיודעים שריבית אסורה ונותנים מתנה (ודוקא דבר מועט &lt;תוס'&gt;).<p dir=""rtl"">רב יהודה אמר רב התיר להלות לבניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית, ולאו מילתא היא משום דאתי למסרך.</p>"	בבא מציעא עה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה: 1 ריבית מוקדמת ומאוחרת האם מותר והיכי דמי?	"רשב&quot;ג אסר. <p dir=""rtl"">ריבית מוקדמת - נתן עיניו ללוות הימנו והוא משלח לו ואומר בשביל שתלוני. </p><p dir=""rtl"">ריבית מאוחרת - לוה הימנו והחזיר לו את מעותיו והוא משלח לו ואומר בשביל מעותיך שהיו בטילות אצלי זו היא רבית מאוחרת </p>"	בבא מציעא עה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה: 2 בהלואת רבית אלו לאוים עוברים ומי עובר בהם?	"מלוה עובר משום &quot;לא תתן&quot; &quot;אל תקח מאתו&quot; &quot;לא תהיה לו כנושה&quot; &quot;ולא תשימון עליו נשך&quot; &quot;ולפני עור לא תתן מכשול&quot;.<p dir=""rtl"">לוה עובר משום &quot;לא תשיך לאחיך&quot; &quot;ולאחיך לא תשיך&quot; &quot;לפני עור&quot;.</p><p dir=""rtl"">ערב והעדים ולחכמים אף הסופר (ובתוספתא ר' נחמיה וראב&quot;י פוטרים את הסופר) אינם עוברים אלא משום &quot;לא תשימון עליו נשך&quot; (ולפני עור עוברים רק אם בלעדיהם לא היה מלוה &lt;תוס'&gt;)</p>"	בבא מציעא עה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עה: 2 מנין לריבית דברים שאסורה?<p dir=""rtl"">ואלו שני דוגמאות מובאות?</p>"	"&quot;נשך כל <u>דבר</u> אשר ישוך&quot;.<p dir=""rtl"">במשנה איתא לא יאמר לו דע כי בא איש פלוני למקום פלוני. ובבריתא ר&quot;ש אומר שאם אינו רגיל להקדים לו שלום, אסור להקדים לו שלום.</p>"	בבא מציעא עה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה: 3 מנין לנושה בחבירו מנה ויודע שאין לו שאסור לעבור לפניו. וכמו מה דנו?	"שנאמר &quot;לא תהיה לו כנשה&quot;.<p dir=""rtl"">ר' אמי ורבי אסי דאמרי תרוייהו כאילו דנו בשני דינין שנאמר &quot;הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים&quot;. </p>"	בבא מציעא עה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עה: 4 מי שיש לו מעות ומלוה בלא עדים משום מה עובר ומה גורם לעצמו?<p dir=""rtl"">[ואלו ג' צועקים ולא נענים?]</p>"	"רב יהודה אמר רב אמר שעובר משום &quot;לפני עור לא תתן מכשול&quot;. ואפ' לת&quot;ח אסור להלות, ואדרבה כיון שטרוד בגרסתו שכיח שישכח.<p dir=""rtl"">ר&quot;ל אומר גורם קללה לעצמו שנאמר &quot;תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק&quot;.</p><p dir=""rtl"">ג' צועקים ולא נענים, מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים. הקונה אדון לעצמו, דהינו איכא דאמרי תולה נכסיו בנכרי, איכא דאמרי הכותב נכסיו לבניו בחייו, איכא דאמרי דביש ליה בהא מתא ולא אזיל למתא אחריתא. ומי שאשתו מושלת עליו.</p>"	בבא מציעא עה:		
